פעם הייתי מורה ונשארתי מורה בנשמתי.
לימדתי בבית ספר גורדון בגבעתיים כיתות ז׳ ו- ח׳, אהבתי אהבת נפש את התלמידים שלי ועם החלק שבחרו בכך נשארתי בקשרים חמים עד עצם היום הזה. 35 שנים אחרי, כשאנחנו נפגשים זה חיבוק אחד גדול.
אני הייתי בוגרת סמינר צעירה בת 25 (אמא לתינוקת וילדה) הם היו בני/ בנות 13 וכל יום התלמידים והמורות בדקו מה אני לובשת, גם בסמינר תמיד היו עוקבים אחרי הלבוש שלי.
נולדתי עם חוש לאופנה ויופי שספגתי מאמא שלי, סבים, שהביאה אופנה אירופאית אלגנטית למושבה שלנו.
מגזין בורדה תמיד היה על השולחן כדי שנוכל לבחור איזו גזרה ולתפור בגד.
היינו קונים בגדים יד שניה בשוק של ויצו, ואמא שלי הייתה הופכת את הבד ותופרת מזה בגדים חדשים ואני הייתי גוזרת שרוולים, מוסיפה חרוזים ויוצרת דברים שלא היו ולא נבראו.
תמיד הייתי לבושה צנוע, מכוסה כי אני ג׳ינג׳ית אבל תמיד ההופעה שלי גררה תגובות, ברובן היו נהדרות- ואלו התגובות שהפכו אותי למי שאני היום: מעצבת יופי שמביאה דרך הבגדים אור וריפוי בעזרת הצבעים והשילובים שאני עוטפת בהם את גוף חברותיי, לקוחותיי ומשפחתי.
המורות בחדר מורים היו הלקוחות הראשונות שלי לקניית צעיפי המשי שיצרתי.
העבודה הגדולה הראשונה שלי, הייתה בזכות הקולגה שלי שולמית שמעון (אמא של רונה לי שמעון) שהחליפה אותי בתור מחנכת כשיצאתי לחופשת לידת ילדתי השלישית.
היא ואני מיד התחברנו ולימים, כשפתחתי את העסק שלי, היינו עובדות ויוצרות ביחד בסטודיו שלי במרתף הבית.
לימים שולמית חיברה אותי עם חברה שעבדה בבנק הפועלים, וביצעתי עבודה עצומה מבחינתי בשכר של מעל מיליון שקל של אז! הזמנה ענקית של צעיפים ועניבות עבור כל עובדי הבנק בהפקת ציורים של תלמידי שנקר (הלוואי והיום הייתי מפיקה כזה פרויקט עם הניסיון שיש לי בהדפסה על בדים).
בעקבות הפרויקט נוצרה ידידות שנמשכת עד עצם היום הזה עם חיים עסיס שהיה בעבר הקניין של הבנק.
רוחל'ה פוגל שהייתה היועצת של בית הספר התקשרה לכל החברות שלה שיבואו לקנות ממני בגדים, על הסטנד הקטן שהיה לי בסלון, אני הייתי נרגשת כל כך מכמות הפריטים הגדולה שיצרתי: 10 פריטים!!
מאז הרבה מים עברו בנהר, מכרתי לעשרות בוטיקים בארץ ול- 600 נקודות מכירה בארה״ב.
כן, כן 600! כמו ששמעתן - כולל רשת נורדסטרום הגדולה.
היום אני מתמקדת ב11 החנויות שלי ובאתר בלבד. אני יוצרת כל שבוע פריטים מיוחדים, חדשים, כמו מכונת אנרגיה שכל הזמן ממציאה ומחדשת, מדפיסה את הבדים שלי בעצמי ולאף אחד בעולם כולו אין כאלו.
כל כך הרבה דברים טובים קרו לי בזכות זה שהייתי מורה ובזכות החברות שלי מחדר מורים.
היום אני מעצבת אופנה שמשלמת משכורת כל חודש לכיתה שלמה של תלמידות מצטיינות.
לכל המורות שמתחילות שנה במלאכת הקודש שלכן, חיבוק גדול מלא בכבוד והערכה.