יצאתי למסע בהודו לחיפוש השראות ויצירה ואני מאוהבת...
יום שני למסע להודו ,שוב שדה תעופה .
בדלהי עברנו בלי הגזמה 7 בדיקות דרכונים דרקוניות, הפכו לנו את התיקים, הם מפחדים כאן מפיגועים יותר מאיתנו, אחרי שגמרו להפשיט אותנו ולחטט לנו בתיקים ובגוף טסנו לאודייפור.
עיר מקסימה, צבעונית תוססת צפופההה, הגענו למקדש ג'אגדיש. מקדש לאל ווישנו שנבנה במאה ה16 . ״וישנו״ הוא האל האחראי על התנהלותו התקינה של העולם.
הגענו בשעת התפילה , ממש שמח כמו בתורה שדוד המלך פיזז ורקד לאלוהים, אמונה בשמחה, אפילו אני שממש לא אוהבת לרקוד מצאתי את עצמי מפזזת יחפה בשמחה מיוחדת שלא ידעתי שיש בי.
מהמקדש נסענו בטוקטוקים למופע פולקלור ראג'סטני מקומי.
ההופעה של הנכדה שלי בת ה5 בסיום שנה במחול של המתנס היה יותר מוצלח,
אבל צילמתי באדיקות לנכדות שלי הן מאוד אוהבת נוצצים לק צבעוני וריקודים.
עכשיו אנחנו במלון 5 כוכבים כמו 6, פיצוי על העננים על הכוכבים הכוכבים של אתמול. אוכל טעים, חדש, עוקץ.
הודו מרגשת , אני מאוהבת , מחכה למחר.
בלוק הזה אני לובשת את קולקציית שוקולד המדהימה שניתן לעשות לה "מיקס אנד מאץ" בכל כך הרבה וריאציות שהולכים לשמש אותי במהלך המסע הזה.
לקישור לקולקציית שוקולד באתר לחצי כאן
יום שלישי למסע להודו
מאיפה מתחילים את הסיפור על היום הזה?
אז היום התחיל כיום ארמונות, הרגשתי ממש נסיכה מהאגדות .
יצאנו מהמלון ארמון שלנו ״לארמון העיר״. בעיר אודייפור, הארמון ניבנה במשך כ300 שנים, כל שליט הוסיף חלק, אולם השליטים שמרו על הומגניות עיצובית.
300 שנים של אחדות אני רוצה גם לפחות 300 שנות אחדות.
בארמון פגשתי את איריס היפה חברה מימי חקלאי פרדס חנה שכתבה לי בפייס שהיא גם בהודו.
אז בין כל המליארדים מה הסיכוי שאפגוש אותה? חברים העולם קטן.
בתום הסיור בארמון עשינו שיט תירותי מקסים באגם ״פיצ׳ולה״ האגם של הארמון.
מארמון עברנו לארמון ״המונסון״ על ראש הר עם תצפית נהדרת לעיר ומשם;
מאיגרא רמא לבירא עמיקתא.
לשוק צפוףףף, הומה טוסטוסים צפצופים ואנשים ובערבוב רוקדים מחול סוער ירקות ובדים צבעוניים, קולעות סלים, מהפנט אותי לראות בעלי אומנויות מיומנים, וכל מני סוגי טבחי רחוב, קניתי מלא בדים יפים מעבר לדמיון.
כמה אני אוהבת שווקים, רוכלים מלהטים באומנותם ומנסים ללכוד אותך. (גם מצליחים).
הג'ינס שאני לובשת, גינס ניו יורק, מלווה אותי ואת הקולקציה שלי כבר שנים, זה המכנס המושלם לטיולים ונסיעות וגם לעיר.
זו הגזרה המנצחת, כלכך נוח שאני פשוט לא יכולה לותר עליו. לקישור לגינס ניו יורק לחצי כאן
יום שלישי למסע להודו
יום שבת, גופי בהודו ראשי בשבות הביתה, צפיתי בשלבי השחרור כל הנסיעה בשידור חי
N12 כל פעם אני מתפעמת מחדש מפלאי הטכנולוגיה.
בבוקר לפני ששבו לירי, דניאלה קרינה, ונעמה היינו במבצר מהרנגאר בג'ודפור. מבצר עצום (תראו את התמונות) גבוה על צוק.
מה שמספר שבכל מקום בעולם תמיד היו מלחמות עצומות וקשות. (מַה־שֶּֽׁהָיָה֙ ה֣וּא שֶׁיִּהְיֶ֔ה וּמַה־שֶּׁנַּֽעֲשָׂ֔ה ה֖וּא שֶׁיֵּעָשֶׂ֑ה וְאֵ֥ין כׇּל־חָדָ֖שׁ תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ)
מתחת למיבצר ג׳ודיפור העיר הכחולה,עיר שרוב בתיה צבועים בכחול על גווניו מהמם.
הבית שלי בארץ גם צבוע בכחול, זה נחשב ליוצא דופן ומיוחד.
בג׳יאפור אף אחד לא מתרגש מבית כחול, בארץ זה יוצא דופן.
אני ג׳ינגית, כאן מבקשים צעירים להצטלם איתי כי אני מוזרה להם אטרקציה.
באירלנד אני לא מיוחדת בכלל .
בעזה ילדים ג׳ינג׳ים מאוד מוזרים, ולכן לא ניראה לי שמשהו ישאיר אותם בחיים. אני לא אופטימית. אני יודעת מה זה להיות יוצא דופן.
ללהיות יוצא דופן תמיד יש מחיר כבד, או יתרון, בחברה רגילה ״נאורה״ ינסו להרוג את הנשמה שלך, או תזכה בפרס.
בחברה במלחמה בטרוף ורוע, ללא חוקים פשוט הורגים.
אני ממש מקווה להיות טועה.
יש לי אבן כבדה על הלב.
חיה לפי האמרה של גנדי:״חייה כאילו תמות מחר, למד כאילו תחיה לנצח".
המכנסיים שאני לובשת בתמונה הזו שייכות לקולקציית משבצות, גם היא כמו כל הקולקציית שלי הולכת נהדר במיקס אנד מאץ ותאפשר לי לבנות לוקים שונים לצרכים שונים בטיול. לקישור לקולקציית משבצות באתר לחצי כאן
יום רביעי למסע בהודו
האגדה מספרת שהאל ברהמה זרק פרח לוטוס מהשמים, במקום שנפל הפרח פרצה נביעה שיצרה את אגם פושקאר.
סביב האגם קמה העיר פושקאר.
כמו כל הערים בהודו פושקאר מטונפת, יפיפייה, מלאה שקט ושלווה של קדושה והמולה של אנשים.
מלאה בניגודים.
מלאה בישראלים שבחרו בה כמקום מושבם, שלטים ומסעדות בעברית בעל מקום, ואפילו אורזים בשקיות של ״רמי לוי״. (בתמונות)
ביקרנו באגם פושקאר מאמינים באל ברהמה באים לטבול באגם, כמו שנוצרים מגיעים לכינרת, יהודים למקווה, כל דת וטקסי המים שלה.
מרחוק חצי ערומים באגם, כולם נראים אנשים טובים ללא הבדל גזע ודת.
ראיתי מחזה שמאוד ריגש אותי, טקס ״קבורה״, בתוך צנצנת עטופה בבד, יש אפר של אמא, האבא מחזיק את הצנצנת העטופה והיתומה הקטנה נמרחת עליו, עוד רגע מפזרים את האפר של אמא שלה במים.
בסרט ההודי הזה של הפרידה, מימול על מוטות הגג משפחת קופים אמא קוף ותינוק קוף שיש לו אמא.
מה עוד היה היום? סדנת יוגה על הבוקר, סדנת תיפוף.
עליה עם רכבל לתצפית על פושקאר ולמיקדש, מלא קופים .
מפושקאר נסענו לג׳איפור, ישר לסרט באולם קולנוע הודי מפואר, האולם הכי גדול באסיה 2000 צופים, קולנוע מלאאא.
חוויה.
ביום הזה שילבתי את טוניקה צרפתית עם מכנסיים מקולקציית השוקולד.
לצפייה בקולקציית השוקולד ובטוניקה צרפתית לחצי כאן
